הכרעת דין בתיק ת"ד 697-09

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 1.12.08 בסמוך לשעה 18:15 באשקלון נהג באופנוע ברשלנות, לא איפשר להולך הרגל סעדון מוריס לחצות את הכביש במעבר חציה בבטחה ופגע בו.

כתוצאה מן התאונה נחבל הולך הרגל חבלות של ממש (שברים ביד ימין ושוק ימין) גם הנאשם נחבל בגופו, כמו כן נגרם נזק לרכב.

לנאשם יוחסו העבירות הבאות:

א.         אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה - תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה.

ב.         נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש - סעיף 62 (2) + סעיף 38 (2) (3) לפקודת התעבורה.

ג.          גרימת תאונת דרכים נזק וחבלה - תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה.

הנאשם הודה כי פגע בהולך הרגל, הודה בתוצאות התאונה, אך כפר באחריותו לגרימת התאונה, לדבריו מדובר בתאונה בלתי נמנעת וכי עשה כל שלאל ידו למניעת התאונה.

המעיין בדברי הנאשם בישיבת ההקראה (ראה עמ' 2 לפר'), ישים ליבו לעובדה כי שם ציין הנאשם כי להולך הרגל רשלנות תורמת, מדבריו שם ולו בין השיטין עולה "ראשית הודאה" כי גם לפתחו רובץ אשם.

2.         השוטר רס"מ מאיר כהן הגיש דוח פעולה (ת/1), מדובר בדוח כללי שאין בו כדי "להאיר את עינינו" באשר לאחריותו של הנאשם לגרימת התאונה.

בדוח הפעולה רשם השוטר בקצרה את דברי הנהג כהן אביב, מדבריו עולה כי הולך הרגל רץ למעבר החציה, הנאשם ניסה לפנות שמאלה כדי למנוע את התאונה אך החליק, הנאשם מודה בפגיעה בהולך הרגל.

הולך הרגל מר סעדון מוריס העיד בפני וכך סיפר ב עמ' 4 שורות 6 ואילך לפר': "... הגעתי למעבר, ראיתי אוטו בא עצרתי... האוטו עצר ואני התחלתי לחצות את המעבר, אני עברתי את האוטו, הלכתי מטר אחד ופתאום יצא לי כמו שד כזה גדול רעש גדול ואורות מול העיניים... הרמתי את ידיי כפי שאני מדגים על הראש, נעמדתי ופתאום ראיתי את עצמי מסתובב... חתך לי את הקרסול ... נפלתי התחלתי להסתובב עד שהגעתי למדרכה הראש שלי התפוצץ".

כתוצאה מן התאונה נחבל הולך הרגל חבלות של ממש, ראה עדותו וכן תעודה רפואית (ת/6).

הולך הרגל בן ה-77 הכחיש את הטענה כי רץ במעבר החציה וציין כי הלך בהליכה רגילה, גם אם הולך הרגל הגביר את מהירות חצייתו כששם ליבו לסכנה, הרי מדובר בהליכה של הולך רגל כבן 77 ומכל מקום דוחה אני את הטענה כי חצה את המעבר בריצה.

התרשמתי מכנות דברי הולך הרגל ומאופן שיחו בפני כי תאר נאמנה את ההתרחשות, מקבלת אני את גרסתו כי הלך בהליכה רגילה ולא רץ כגרסת הנאשם.

בוחן המשטרה מר אילן גיוס הגיע לזירת התאונה, במסגרת עדותו הוגשו דוח בוחן, סקיצה, נספח לסקיצה והודעות נאשם (ת/2 עד ת/5). הבוחן ציין כי הקטנוע נבדק ונמצא תקין, לא נמצאו ממצאים אובייקטיבים אשר יש בהם כדי "להאיר את עינינו" באשר לאופן התרחשות התאונה.

במסגרת חקירתו הנגדית אישר הבוחן את מסקנתו כי אם אכן הולך הרגל נגלה לנאשם זמן קצר של כפחות משניה, הרי מדובר בתאונה בלתי נמנעת.     

על בית המשפט להכריע בשאלה האם נהג הנאשם על פי כל כללי הזהירות בהתקרבו למעבר חציה ובשים לב לעובדה כי שדה ראייתו חסום בשל רכב אשר ביצע פניית פרסה. 

3.         הנאשם אשר העיד להגנתו ציין כי רכב על קטנוע במהירות של בין 30 ל-35 קמ"ש, הוסיף כי היה חשוך, בהודעתו במשטרה אישר הנאשם כי במקום היתה תאורה וכי הראות היתה טובה, כך גם עולה מדוח הבוחן.

מעדותו ומהסקיצה (ת/3) ניתן לראות כי ממולו ביצע רכב פניית פרסה תוך שהוא בולט לתוך הנתיב. הנאשם אותת ופנה לנתיב הימני למניעת התנגשות עם אותו רכב שביצע את פניית הפרסה. הרכב שנע לפניו הספיק לחלוף את מעבר החציה, בשלב זה הרכב שביצע את פניית הפרסה המשיך בנסיעה תוך שהוא פונה לנתיב השמאלי, או כי אז בהיותו כ-7-6 מטר לפני מעבר החציה הבחין הנאשם בהולך רגל החוצה את הכביש בריצה כשהוא מרים את ידו על ראשו, הולך הרגל הגיע בריצה, לבוש בגדים כהים, לא היה סיפק בידי הנאשם לעצור או לבלום, או כי אז צפר ופנה בחדות שמאלה, כתוצאה מכך איבד הנאשם את השליטה על הקטנוע והבחין כי הוא פוגע בהולך הרגל עם הגלגל האחורי של הקטנוע שכבר היה שכוב על הכביש ובעוד במצב של חוסר שליטה.